מבקרים, פציינטים וגולשים יקרים, ערכתי עבורכם את המושגים הבסיסיים בתחום האלרגולוגיה.
הבנה ובקיאות במושגים הבסיסיים תאפשר לנו ליצור שיתוף פעולה פורה המתבסס על שפה משותפת ותאפשר לכם להפיק תועלת מירבית מהפגישות. כך למשל יחסכו לנו שאלות כגון "האם יש לי אסתמה או אלרגיה?", "תעשו לי בבקשה תבחיני עור עם אצטון", "איך אני יכול לחזק את מערכת החיסון שלי?" וכד'.
המושג "אלרגיה" (פעולה שונה - מיוונית) הוטמע על ידי רופא הילדים האוסטרי קלמנס פון פירקה בשנת 1906.
המושג אלרגיה מתייחס לכמה אופנים של "קילקול" במערכת החיסון שמהווים בסיס למחלות אלרגיות. מערכת החיסון האנושית כוללת את מח העצם, בלוטת התימוס הממוקמת בחלקו העליון של חלל בית החזה, איברי הלימפה (קשרי לימפה, טחול, שקדים) ותאי הדם - לימפוציטים.
מערכת חיסון בריאה שומרת על הגוף מפלישת גורמים זרים, בעיקר מגורמי מחלות דלקתיות. אחרי המפגש הראשון עם אותם פולשים, מערכת החיסון זוכרת אותם לתקופה ארוכה. בניסיון חוזר של אותם "פולשים" לחדור לתוך הגוף הם נתקלים ב"משמר הגבול" - חלבונים שנקראים אימונוגלבולינים (Ig) (נוגדנים). כתוצאה מההיתקלות הזו הפולשים מנוטרלים ומוצאים מהגוף. בתגובות מערכת החיסון נוטלים חלק פעיל כמה אימונוגלבולינים שונים בהרכבם הכימי שמכונים: Ig A, Ig M ,Ig G.
ומה קורה באלרגיה?
תגובת הנגד של מערכת החיסון נוצרת גם כאשר הגוף בא במגע עם דברים לא מזיקים כמו אבק, צמר, אבקה. ואפילו מזון ותרופות לפעמים מזוהים על ידי מערכת החיסון כאויבים. גופים זרים שגורמים לתגובה אלרגית נקראים אלרגנים.
מערכת חיסון בריאה מפיקה Ig E בכמויות מזעריות. תופעה שבה מערכת החיסון מייצרת כמות מוגברת של Ig E ,הינה תורשתית והיא שכיחה אצל כ-20% מהאוכלוסייה. לקבוצת האנשים הזו ישנה נטייה רבה יותר למחלות אלרגיות שנקראות "אלרגיות הקשורות ל-IgE”. צורה זו של אלרגיה קרויה "אטופיה" (מיוונית - שונה, מוזר) ואכן מחלות שנגרמות על ידי דברים שאינם מזיקים ולעיתים אף חיוניים, הן מוזרות מכיוון שמנוגדות למנגנון הטבעי של מערכת החיסון. הגורמים העיקריים לאלרגיה בלתי זיהומית הם: צמר, אבק הבית, אבקת צמחים, אוכל, תרופות וכד'.
איך נוצרת תגובה אלרגית?
אלרגן חודר לגוף האדם דרך מערכת הנשימה והקרום הרירי של האף והעיניים, דרך מערכת העיכול (מזון, תרופות), דרך העור (אפיטוקסין - ארס הדבורים), או תרופות הניתנות על ידי זריקה.
מערכת החיסון מזהה בטעות חומרים אלו כאויבים ומתחילה לייצר נוגדנים Ig E נגד כל חומר וחומר. הנוגדנים הללו, בשונה מהרגילים (Ig A,M,G), לא מסתובבים בדם אלא נצמדים לתאי פיטום בעזרת קולטנים מיוחדים.
תאי פיטום נמצאים בכמות גדולה בתוך העור ועל הקרום הרירי של האף, העיניים, דרכי הנשימה והמעיים.
האיבר, שעל תאי פיטום שלו מצטברים Ig E, נקרא "איבר-מטרה של תגובה אטופית", ובאיברים הללו תתפתח האלרגיה. (שלב הצבירה)
חשיפה ראשונה לאלרגנים עדיין לא גורמת להתפרצות התסמינים. Ig E "יושבים" על תאי פיטום של איברי-המטרה ומתפרצים רק לאחר חשיפה נוספת לאלרגן. בחשיפה השנייה לאלרגן, התגובה בין האלרגן ל Ig E מתרחשת על תאי הפיטום. כתוצאה מכך, נפלטים מהגרנולות של תאי הפיטום שתי קבוצות חומרים היסטמין וציטוקין. (שלב הפליטה)
היסטמין הינו קבוצת חומרים שפועל מיידית וגורם לתגובות חריפות באיברי המטרה: נזלת חריפה, דמעות וגרד בעיניים, עווית שרירי הסמפונות, גרד בעור, פריחה, בצקת עור וקרומים ריריים ולעיתים נדירות אף לריאקציות המלוות בירידה בלחץ דם ומסכנות חיים - שוק אנפילקטי (אנפילקסיס). (שלב התסמינים)
עד לא מזמן סברו שהאטופיה אחראית רק על התסמינים האלרגיים המיידים. בעשורים האחרונים הוכח שתאי פיטום מייצרים מלבד ההיסטמין ודומיו גם חלבונים מיוחדים - ציטוקינים, שאינם פועלים מיד אך גורמים לדלקת כרונית ברקמות איברי המטרה שעם הזמן פוגעת בצורתם. פגיעה זו גורמת להתפתחות איטית של אי ספיקה נשימתית וכתוצאה מכך - נכות.
מניעת מחלות אלרגיות והטיפול בהן מתמקד בהשפעה על שלושת השלבים: שלב הצבירה, שלב הפליטה ושלב התסמינים.
להבנת דרכי ההשפעה עבור ל ״דרכים לטיפול במחלות אלרגיות״ >>